מסטיה
הגענו למסטיה אחרי שנסענו ברכבת לילה לזוגדידי ומזוגדידי לקחנו מונית עם עוד זוג למסטיה עצמה (הנסיעה במונית היתה סיוטית כי מדובר בנסיעה בעלייה תלולה ומפותלת וגם לי וגם לרומן היו בחילות מטורפות).
בקיצור הגענו מהנסיעה הקשוחה לגסטהאוס שהזמנו מראש ב11 בבוקר והיינו גמורים ורעבים.
אכלנו שם ארוחת בוקר ואז היו בפנינו שתי אפשרויות.
1. להעביר את היום ברוגע במסטיה וסתם לחקור את את העיר.
2. לצאת כבר באותו יום לטרק שבין הכפרים שהמסלול של היום הראשון אמור להיות בערך 7-8 שעות הליכה.
בגלל שהגענו לגאורגיה לטיול קצר של 9 ימים בגאורגיה עם לוח זמנים צפוך (אחרי מסטיה היינו אמורים המשיך עוד לשני יעדים – קזבגי וסיגנגי). החלטנו שזה הזמן הכי טוב לצאת לטרק כדי שנספיק להגיע עד אושגולי ולחזור (היו לנו רק 3 ימים למסטיה ורצינו לעשות את הטרק המלא)
מי יוצא לטרק בצהריים?
בקיצור יצאנו לטרק באחת בצהריים! כמובן שהיינו היחידים שיצאו לטרק בשעה הזאת אז היינו לבד בדרכים. השארנו את התיקים הגדולים בגסטהאוס במסטיה, לקחנו איתנו תיקים קטנים יותר והתחלנו את המסלול.
אה וביקשנו מבעלת הגסטהאוס ליצור קשר עם מישהי בכפר זבשי שבו היינו אמורים להגיע בסוף המסלול ולהעביר את הלילה , כדי שנבוא לישון אצלה (בכפרים האלה המקומיים מארחים אצלם בבית).
המסלול היה יפהפה ולמרות שהיינו עוד מותשים מהנסיעה נהננו מאוד מהדרך.
אבל… אני קניתי נעליים חדשות לטיול טרקים ולא יצא לי לנעול אותן לפני ובשלב מסויים בהליכה הנעליים פצעו אותי והיה לי קשה מאוד ללכת (וכמובן שהיו לי עוד נעליים אבל נעלי הספורט השניות שלי נותרו בתיק הגדול במסטיה) ובנוסף התחיל לאט לאט להחשיך והתחיל להרגיש לנו שטעינו בדרך.
עכשיו שתבינו איזה טיילנים מקצועיים אנחנו. יצאנו למסלול עם פלאפון (לא סמארטפון) שלא היתה לו סוללה. בלי מפה. בלי לבוש חם ללילה. בלי אוהל או שק שינה. עם שני פנסים שאחד מהם לא עבד ועוד התחלנו את המסלול בצהריים.